שמיני עצרת הוא חג מקראי, אחד ממועדי ישראל, החל בכ"ב בתשרי. זהו לכאורה יומו השמיני של חג הסוכות, אולם הוא נחשב חג בפני עצמו ואינו קשור לסוכות, אלא סמוך לו בלבד, ודיניו כדיני יום טוב.
בארץ ישראל חל באותו היום גם שמחת תורה, וזהו השם הפופולרי והמוכר יותר ליום זה. אולם אין מדובר באותו החג: שמיני עצרת הוא חג מקראי, ואילו שמחת תורה נקבע רק בימי הגאונים. בארצות חו"ל, שבהן נהוג יום טוב שני של גלויות, ההבדלה בין שני החגים ברורה: היום השמיני לחג סוכות, כ"ב תשרי, הוא שמיני עצרת, ולמחרתו, בתאריך כ"ג תשרי, נחגג יום שמחת תורה.
המקרא מציין את החג מיד לאחר חוקי חג הסוכות:
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים" (פסוק יב.). בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. (פס' לה-לח) | ||
| – במדבר, פרק כט | ||
להבדיל משאר החגים, בהם מובלטים הניסים והנפלאות שעשה אלוהים לעם ישראל, בשמיני עצרת לא חוגגים מאורע מסוים אלא שמחים באלוהים כמבואר בילקוט שמעוני.
המונח "עצרת", פירושו 'אספה', בעיקר לצורך תפילה והקרבת קרבנות. ביום ה"עצרת" המלאכה הייתה אסורה. גם יום שביעי של פסח נקרא "עצרת" (דברים טז ח), וכן חג השבועות נקרא כך בפי חז"ל.
לחגים במקרא יש, מלבד המשמעות הדתית, גם צד חקלאי: חג הסוכות נקרא גם "חג האסיף": "וְחַג הָאָסִף בְצֵאת הַשָנָה בְאָסְפְךָ אֶת־מַעֲשֶיךָ מִן־הַשָדֶה" (שמות כג, טז). תקופה זו היא תחילת ימות הגשמים בארץ ישראל, לכן נהוג בשמיני עצרת לומר את תפילת הגשם המציינת את תחילת עונת הגשמים ובקשת שנה ברוכה. כמו כן, ביום זה מתחילים להזכיר את ירידת הגשמים בתפילת עמידה, באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם". בימי בית שני היו מנהגים נוספים הקשורים במים, כגון ניסוך המים,שמחת בית השואבה ואמירת הושענות. יסודם של מנהגים אלו קדום ככל הנראה.
הסברים שונים ניתנו למשמעותו של חג זה. אחד המפורסמים שבהם, המבוסס על דברי חז"ל בגמרא [1], הוא ששמיני עצרת מבטא את קשר האהבה המיוחד בין הקדוש ברוך הוא לישראל, בשונה מימי חג הסוכות שיש בהם מאפיינים המבטאים אוניברסליות. לפי חז"ל זהו ההסבר לעובדה שבחג הסוכות מקריבים בבית המקדש שבעים פרים (כנגד שבעים אומות העולם) ובשמיני עצרת מקריבים פר אחד כנגד עם ישראל בלבד.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה