"לשעות הפנאי למשפחה לכל עת לכל השנה דבר יום ביומו" ועוד'

בס"ד

ברוכים הבאים

באתר זה תמצאו חידושי תורה .מאמרים.זמני כניסת השבת .ברכות שונות.

"חודש אלול"

יום ראשון, 29 ביולי 2012 | יום ראשון, יולי 29, 2012





אלול הוא החודש השנים-עשר בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשישי במניין החודשים המתחיל בחודש ניסן. באלול 29 יום.

[עריכה]
שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הובא מ
גלות בבל ומקורו במילה "אולולו" שפירושה באכדית: "קציר". אלול הוא סוף הקיץ, בלוח גזר הוא נמצא ב"ירח קיץ", שפרושו - קציצת התאנים. על פי פירוש אחר פירושו המילה אלול טיהור וכפרה (באכדית: elulu).[1] (חז"ל אומרים: שלהי קיטא (הקיץ) קשים מקיטא.)שם החודש

בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות בתקופה זו.
מקור אפשרי נוסף לשם הוא "אלל" - בארמית חיפוש (ראו תרגום אונקלוס על הפסוק "מרגלים אתם", בראשית מב יד), הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים. השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה (ו' טו). בביתא ישראל החודש נקרא לול. מזלו של החודש - מזל בתולה.
הקדמונים נתנו סימן לחודש אלול בראשי תיבות של הפסוק : אני לדודי ודודי לי (שיר השירים פרק ו, פסוק ג). לרמוז, כי בחדש אלול, האלוהים קרוב לעם ישראל, ונעשה כדוד להם. כמו כן, ארבע המילים נגמרות בי'. ארבע פעמים י' בגימטריה זה 40 - כמו 40 הימים שבהם משה שהה על הר סיני בשביל לקבל את התורה.
וכן בפסוק: ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך (דברים פרק ל פסוק ו); להורות שהוא החודש האחרון בשנה, לתקן מה שפגם בשנה שעברה (של"ה דף רי"ג).

[עריכה]מנהגי החודש

חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מקדים את ראש השנה ויום כיפור, ונוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "סליחות". בחסידות מקובל לומר שבניגוד לשאר השנה בה המלך (האל) נמצא בארמון, באלול: "המלך בשדה", כלומר קרוב ונגיש לעם. על פי חז"ל, לאחר שנשתברו הלוחות, משה עלה בפעם השנייה להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השניים וירד לאחר ארבעים יום ביום כיפור. משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשי תנועת המוסר המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רבי ישראל סלנטר, בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת יד בספרו "אור ישראל"). מנהג בקהילות ישראל להוסיף בתפילה את מזמור כ"ז בתהלים, "לדוד ה' אורי וישעי" מראש חודש אלול ועד הושענא רבה פעמיים ביום, בבוקר בתפילת שחרית לאחר אמירתעלינו לשבח בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת שיר של יום[1]), ובערב בתפילת מנחה לנוסח ספרד[2], ולנוסח אשכנז בתפילת ערבית. טעם אמירת מזמור זה הוא הרמז שכתב מדרש שוחר טוב[3] על פסוקו הראשון של הפרק- "אורי" רומז לראש השנה, "ישעי" ליום הכיפורים ו"ממי אירא" להושענא רבה. כמו כן נהגו לתקוע בשופר מראש חודש אלול ועד ערב ראש השנה[4] לפני אמירת "לדוד ה' אורי וישעי" בתפילת שחרית. יש הנוהגים לתקוע סדר תקיעות שלתשר"ת (תקיעה שברים תרועה תקיעה), ויש הנוהגים לתקוע סדר תשר"ת תש"ת תר"ת

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה