ברכת הים הגדול היא ברכה שנקבעה על ראיית ים גדול במיוחד (הים התיכון או האוקיינוס, ראו להלן), בה האדם מביע את התפעלותו מגודל הים ומברך את ה' על יצירתו, בנוסח: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשה את הים הגדול".
[עריכה]
במסכת ברכות נאמר:המקור במשנה
 | על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, אומר: ברוך עושה מעשה בראשית. רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול; בזמן שרואה אותו לפרקים. |  |
| – משנה, מסכת ברכות, פרק ט, משנה ב | ||
המשנה קובעת שקיימת ברכה כללית על ראיית ים, ברכה שמשותפת לתופעות טבע ונופים אחרים, והיא: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". רבי יהודה מוסיף, שקיימת ברכה חלופית ומיוחדת על ראיית הים הגדול, וחתימתה במילים: "שעשה את הים הגדול". זאת, בתנאי שהוא רואה אותו מדי פעם ("לפרקים"). בתלמוד הבבלי[1] ובירושלמי[2] פירשו אמוראים ש"לפרקים" הוא מי שלא ראה את הים במשך שלושים יום.
[עריכה]הדיון ההלכתי בעקבות המשנה
הראשונים מפרשי המשנה ופוסקי ההלכה דנים על שתי נקודות:
א. האם דברי רבי יהודה מוסכמים, והוא בא להשלים פרט שלא הוזכר בדברי המשנה הסתמית (תנא קמא),[3] או שהוא חולק על המשנה הסתמית?[4] לשון אחרת: האם המשנה שאמרה בתחילה "ימים" התכוונה גם לים הגדול, או רק לימים קטנים ורגילים? אם אכן זוהי מחלוקת, הרי שההכרעה המקובלת היא כדעת המשנה הסתמית, שמבטאת בדרך כלל את דעת רוב החכמים.
בהקשר זה ציינו כמה מפרשים, שיש לרבי יהודה שיטה עקבית לפיה כל מקרה פרטי ראוי לברכה מיוחדת, בניגוד לדעת רוב התנאים, שקבעו ברכות מכלילות יותר.[5] מתבקש, אפוא, שדבריו כאן הם על פי שיטתו המיוחדת, ואינם מוסכמים.[6]
ב. מהו "הים הגדול" שעליו מדבר רבי יהודה? האם כוונתו לים התיכון, שהוא סתם "הים הגדול" במקרא ובדברי חז"ל,[7] או כוונתו לאוקיינוס דווקא, שגודלו העצום מצדיק ברכה בפני עצמה?[8]
קיים קשר בין שתי השאלות: אם רבי יהודה מדבר גם על הים התיכון - סביר יותר שדבריו שנויים במחלוקת, כי קשה להניח שהמשנה הסתמית שאמרה "ימים" התעלמה מן הים התיכון, שהיה הים המרכזי בתקופת המשנה.[9]
[עריכה]פסיקת ההלכה
בשולחן ערוך[10] נפסק שיש לברך את ברכת הים הגדול, ואף על הים התיכון ("הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים"). לעומתו, בעל המשנה ברורה קבע שאין לברך כך אלא על האוקיינוס. לדעתו, גם אם קבעו ברכה מיוחדת על הים התיכון - ניתן לצאת ידי חובת הברכה בדיעבד גם בברכה בנוסח הכוללני יותר, "עושה מעשה בראשית". דעה זו מקובלת יותר בין פוסקי ההלכה, אם כי יש גם הנוהגים כדעת השולחן ערוך.[1
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה