הר הבית (ערבית:الحرم القدسي الشريف, תעתיק:"אל-חַרַם אל-קֻדְסי א-שַריף", תרגום: המתחם הקדוש הירושלמי) הוא שמו של ההר המקראי הר המוריה, הוא מכונה כך לראשונה במקרא, בנבואת החורבן בספר ירמיהו, משלהי המאה השביעית לפני הספירה: "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר." (ספר ירמיהו, כו יח[1])
ההר שוכן במזרח העיר העתיקה בירושלים, ומכוסה מאז ימי הורדוס, בן המאה הראשונה לפני הספירה, ברחבה מלאכותית מוגבהת ושטוחה בת כ-140 דונם. רחבה זו תחומה בקירות תמך, שהמפורסם בהם הוא הכותל המערבי. על גבי הרחבה עמד בעבר בית המקדש השני ובנייני המשנה שלו, וכיום שוכנים בו כיפת הסלע, מסגד אל אקצה ושלל מבנים משניים
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה