״יום הכיפורים״

ציווי מקראי. "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם. וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ, וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו; וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד, בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ. וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר, וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר. וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת, בַּשָּׁנָה; וַיַּעַשׂ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה." [1]
סמלים:	צום, בגדים לבנים, מחילה
מתקשר ל:	ראש השנה, הושענא רבה

יום הכיפורים (מכונה בלשון הדיבור יום כיפור או בקצרהכיפור) הוא חג מקראי ואחד ממועדי ישראל הנחשב ביהדות ליום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי. למרות זאת, מבחינת הדת, העונש על חילול יום זה פחות מהעונש על חילול שבת. יום הכיפורים חל בעשרה בתשרי ובמוקדו עומדות התשובה והסליחה, ועל פי ציווי התורה נדרש להתענות ביום זה. כשחז"ל מפרשים במשנה‏‏^[2] את מהות העינוי הכולל חמישה איסורים‏‏^[3]: אכילה ושתייה, סיכה (סיכת הגוף בשמן), רחיצה, נעילת הסנדל (נעילת נעל עור) ותשמיש המיטה (קיום יחסי אישות). זהו הצום היחיד שאינו נדחה מפני השבת.

במקרא מכונה "שבת שבתון", ובמשנה יום טוב ^[4]. על פי חז"ל ביום כיפור לאחר שמשה רבנו שהה בהר סיני 40 יום, שהחלו מראש חודש אלול, נמחל ונסלח לישראל עלחטא העגל, ומשה ירד מסיני עם הלוחות השניים ^[5].