פדיון הבן היא מצוות עשה אחת מתרי"ג המצוות, ואחת מכ"ד מתנות כהונה שבה זכו אהרן ובניו הכהנים. לפיה חייב האב לפדות את בנו הבכור מאת כהן. החיוב לפדות חל מגיל 30 יום של תינוק זכר.[1] אך ניתן למסור התשלום, גם לפני, ובתנאי שהפדיון עצמו יחול לאחר 30 יום, או גם אחרי.[2] לפיכך אם התינוק נולד ביום א' יהיה זמן הפדיון ביום ג' וכדומה. התינוק נפדה מהכהן על ידי תשלום חמישה סלעים - מטבעות כסףטהור, או חפץ השווה לסכום זה.
יתום או מי שלא נפדה על ידי אביו, חייב לפדות את עצמו לכשיגדל.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה