"ברכת לבנה"

ברכת הלבנה (או בנוסח אשכנז "קידוש לבנה") היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, אל מול פני הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש. נוהגים להוסיף אחרי הברכה פרקי תהילים וטקסטים אחרים.

[עריכה]לפי נוסח הברכה בתלמוד, ובמיוחד לאור מיקומה במסכת ברכות בתלמוד הירושלמי בין ברכות עלתופעות טבע שונות (רעם, ברק וכו'), ברכת הלבנה היא מברכות הראייה – ברכה שיש לברך על תופעות טבע. לברכות אלו יש תפקיד חינוכי ראשון במעלה: ציון האל כמקור כל הכוחות בעולם ושלילת ייחוס של כוח עצמאי לתופעות טבע שהיא מגמה שרווחה בעולם האלילי.משמעות הברכה

עם השנים קיבלה ברכת הלבנה משמעות נוספת: הלבנה והתחדשותה מסמלים את העם היהודי; כשם שהלבנה מתחדשת ודועכת מדי חודש וחודש, כך גם עובר העם היהודי במהלך ההיסטוריה תקופותשפל וגאות. מחזוריות זאת עתידה להמשך עד לגאולה העתידה שבה יזכה עם ישראל למעמדו הראוי, בדומה ללבנה שאף היא (על פי המדרש) נבראה בבריאת העולם כשווה לשמש בעוצמת אורה, אך הידרדרה מרום מעמדה והפכה למשנית בחשיבותה לשמש, ועתידה לחזור למעמדה הראשון.

[עריכה]נוסח ברכת הלבנה

בתלמוד (הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי) מופיעה ברכת לבנה לבדה ללא תוספות כלשהן – כברכה על הראייה, כמו ברכה על הרעם או על הברק; אך כבר מזמן מוקדם מאוד נוספו תוספות שונות לברכה עצמה.

כך למשל, במסכת סופרים, פרק כ, הלכות א' וב' נכתב:

	ואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים ותולה עיניו כנגדה את ומיישר רגליו ומברך אשר במאמרו ברא שחקים ... ברוך אתה ה' מקדש ראשי חדשים (הלכה ב) ואומר ג' פעמים סימן טוב, סימן טוב תהיה לכל ישראל. ברוך יוצרך, ברוך עושך, ברוך קונך, ברוך בוראך. ורוקד ג' רקידות כנגדה ואומר ג' פעמים: כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך, כך אם ירקדו אחרים כנגדי להזיקני לא יגעו בי. תפול עליהם אימתה ופחד, ולמפרע. אמן אמן, סלה, הללויה. ואומר לחברו ג' פעמים, שלום. וילך לביתו בלב טוב.

על פי הכתוב במסכת סופרים, ברכת הלבנה איננה ברכה העומדת לבדה, אלא טקס שהברכה עומדת במרכזו. כך עם השנים גם נוספו לנוסח ברכת הלבנה אמירת מזמורי תהילים ותפילת עלינו לשבח.

הפניות אל הלבנה ("ברוך יוצרך...", "כשם שאני רוקד כנגדך...") שבנוסח ברכת הלבנה כמו שהוא מופיע במסכת סופרים, אינן מופיעות כלל בסידור של רס"ג, לא בנוסח הרמב"ם בספר משנה תורה(הלכות ברכות פרק י, הלכה יט) ואף לא בסידורי יהדות תימן העתיקים.

הרב יוסף קאפח, בפירושו למשנה תורה, מסביר זאת בכך שרס"ג והרמב"ם הסתייגו מהפנייה הישירה אל הלבנה, משום שיש בה שמץ של עבודה זרה.

[עריכה]זמן אמירת ברכת הלבנה

זמן אמירת ברכת הלבנה הוא בחצי הראשון של החודש העברי בזמן שמראה הלבנה גדל. אולם, אין אומרים את ברכת הלבנה בתחילת החודש כאשר מראה הירח עדיין קטן מאוד, אף כי לפי הרמב"ם, וכןהמאירי והסמ"ג ניתן ורצוי לברך על הלבנה מהרגע שרואים אותה. האשכנזים הליטאים, וקהילות מרוקונוהגים על פי הפסיקה המתירה לברך החל משלושה ימים מהמולד של החודש. על פי הקבלה ראוי לברך רק לאחר שעברו שבעה ימים שלמים מהמולד, וכן נוהגים, על פי רוב, החסידים וחלק מהספרדים. נהגו לברך את הלבנה דווקא במוצאי שבת,.^[1] כיוון שבשעה זו "האדם מבושם ובגדיו נאים", אך זאת רק אם מוצאי שבת חל לפני י' בחודש. בחודש תשרי נהוג לומר את ברכת הלבנה במוצאי יום כיפור, כאשר האדם שרוי בשמחה לאחר מחילת חטאיו, אולם יש הנוהגים לאומרו לפני יום כיפור. בחודש אב נוהגים לומר אותה במוצאי תשעה באב, משום שהאבלות לפני הצום אינה מתאימה לאמירת הברכה. יש הנוהגים גם בחודש טבת לאמרה במוצאי צום עשרה בטבת.

את ברכת הלבנה יש לומר בעמידה‏‏,‏^[2] ונהוג לומר אותה דווקא בקהל גדול ולא ביחידות. אחרי הברכה והמזמורים אומרים האשכנזים את תפילת עלינו לשבח, וקדיש יתום (כאשר יש מניין). נהוג להסביר את אמירת תפילת עלינו לשבח כדי שלא ייראה הדבר כאילו מתפללים לירח, ועל כן מוסיפים תפילה זו שבה מודגש עניין העבודה לה' לבדו. עם זאת, בשאר העדות אומרים רק קדיש, ללא עלינו לשבח. מנהגחסידי סלונים לאמרה כחלק מתפילת ערבית לפני עלינו לשבח, וכן שהקדיש בסופה לא יהיה קדיש יתום.^[3]

בהרבה בתי כנסת נהוג לרשום את סדר "קידוש לבנה" על שלט התלוי מחוץ לבית הכנסת באותיות גדולות. על כן, הביטוי אותיות קידוש לבנה מציין אותיות גדולות במיוחד. אותיות אלה ניתן לקרוא בקלות גם בחוץ כאשר התאורה מועטה. זאת בניגוד לאותיות טל ומטר, שהן אותיות קטנות במיוחד. (ראו עוד בערך גופן).