עשרת ימי תשובה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, המתחילים בראש השנה ומסתיימים ביום הכיפורים.
שמם של ימים אלה נובע מתפיסתם כתקופה ראויה במיוחד לחשבון נפש ולתשובה, בדומה לחודש אלול ואף יותר ממנו. חז"ל דרשו את הפסוק "דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה, ו) כמתייחס לעשרת ימים אלה.[1] על פי דברי הגמרא, נפתחים בראש השנה שלושה ספרים של דין: צדיקים נחתמים מיד לחיים, רשעים למוות ובינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים.
הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".[2]
שם נוסף לימים אלו הוא בין כֵּסֶה לעשור, שכן על פי המדרש ראש השנה מכונה "כסה" (שכן הירח אינו נראה כלל) בפסוק בתהילים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו", ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה