תפילת הדרך
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכִינוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם. וְתַגִיעְנוֹ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לַחַיִּים וְלַשִּׂמְחָה וְלַשָּׁלוֹם. וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וּלְסֶטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לְעוֹלָם וְתִשְׁלַח בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְתַתַנְנוֹ לַחֵן וְלַחֶסֶד וְלָרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאֵינוּ וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה."
א > היוצא לדרך, בין מביתו בין ממקום שהיה לן בדרך, וכן בחזרתו לביתו, לאחר שיצא מעבורה של העיר, דהינו שבעים אמה ושני שלישי אמה לאחר שכלו כל הבתים, מתפלל תפלת הדרך, יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתוליכנו לשלום וכו'. אומרה בלשון רבים, רק "ותתנני לחן, אומר בלשון יחיד. ויותר טוב לאמרה לאחר שיצא מיל מעבורה של עיר. וכשהוא כבר בדרך ולן באיזה עיר, יכול לאמרה בבקר גם קדם שיצא:
ב > אין להתפלל אותה אלא אם כן יש לו ללכת לכל הפחות פרסה. ולכתחלה יש לו להתפלל בתוך פרסה הראשונה. ואם שכח, יכול להתפלל כל זמן שהוא בדרך, ובלבד שעדין לא הגיע לתוך פרסה הסמוכה לעיר שהוא רוצה ללון בה:
ג > תפלת הדרך צריכין לאמרה סמוך לברכה אחרת. ולכן אם יוצא בבקר ואומר בדרך ברכת השחר, או שהיה לן בדרך באיזה עיר - שאז יכול לומר תפלת- הדרך גם קדם שיצא ואומר אפלו קדם שיצא ברכת השחר, יאמרה אחר ברכת הגומל חסדים טובים לעמו ישראל. ואם הולך לאחר התפלה מביתו, יאכל או ישתה איזה דבר על הדרך, ויברך ברכה אחרונה, וסמוך לה יאמר תפלת -הדרך, או יטיל מים ויברך אשר יצר, ויסמכה לה:
ד > יש לאמרה בעמידה, ואם הוא רוכב או הולך בעגלה, אם אפשר להעמיד הבהמה, יעמידנה, משום דרוכב כמהלך דמי. ואם לאו, יאמרה כך:
ה > אין אומרים אותה אלא פעם אחת בכל יום שהוא הולך. אבל אם חנה באיזה עיר על דעת ללון שם, ואחר כך נמלך ויצא ממנה לעבור חוצה לה או לשוב לביתו, אומרה פעם שנית. אם הולך ביום ובלילה או שהיה לן שלא במקום ישוב, פעם הראשונה אומרה בחתימה, ובשאר הימים אומרה בלא חתימה. כי כל זמן שלא לן במקום ישוב, נחשב הכל לדרך אחד:
ו > טרם צאתו לדרך, יש לו לתן צדקה, שנאמר, צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. ויש לטול רשות מהגדולים שבעיר שיברכו אותו שיצליח בדרכו. ויש להשתדל שילוו אותו איזה אנשים. והמלוה את חברו, כשהוא פורש ממנו, צריך לעמד במקומו עד שההולך יתעלם מעיניו (מהריעב"ץ). המברכים לההולך בדרך לא יאמרו לו לך בשלום אלא לך לשלום. שהרי דוד אמר לאבשלום, לך בשלום, הלך ונתלה. ויתרו שאמר למשה, לך לשלום, עלה והצליח. כשהוא בדרך, יעסק בתורה, שנאמר, ובלכתך בדרך. ויאמר בכל יום איזה מזמורי תהלים בכונה והכנעה. ויזהר שתהא לו פת עמו, אפלו הולך במקום קרוב. גם יש לו לקח עמו ציצית, שמא תפסל לוציצה ולא ישיג אחרת ויתבטל ממצוה. לעולם יכנס אדם בכי- טוב ויצא בכי- טוב. פרוש, כשיכנס ערבית לבית המלון, יכנס בעוד החמה זורחת, ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא, ואז טוב לו, כמו שכתוב וירא אלהים את האור כי טוב. לא יאכל הרבה כשהוא בדרך:
ז > באכסניא שהוא אוכל שמה, צריך לדקדק אם בעל -הבית ואנשי- ביתו המה כשרים ונאמנים. ואם רוצה לאכול בשר במקום שאינו ידוע לו, צריך לחקור ולדרוש היטב מי הוא השוחט ומי הוא הרב המשגיח עליו, כי בעונותנו הרבים רבה המכשלה, והמשכיל יבין. ומכל -שכן ביין, אשר בעונותנו הרבים רבו המתפרצים, וצריכין חקירה ודרישה:
ח > כשהוא מתפלל תפלת שחרית בדרך, יזהר להתעטף בטלית גדול כמו שהוא מתפלל בבית הכנסת, כי הטלית הקטן, רחוק שיהיה כשעור. אם הולך ברגליו, אזי כשאומר הפסוק שמע ישראל וכו', וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, צריך לעמוד, שיכון לבו היטב. ואם רוכב או יושב בעגלה, מתר. ובתפלת שמנה- עשרה יעמוד. ואם הוא נחוץ לדרכו, אם יכול לעמד, לכל הפחות בשלש ברכות ראשונות ובשלש ברכות אחרונות, מוטב. ואם לאו, יתפלל מישב בעגלה, ויעשה הכריעות מישב. ואמנם טוב יותר שיתפלל אפלו מיד בעלות השחר, וגם מנחה אפלו מיד חצי שעה אחר חצות היום, כדי שיוכל להתפלל מעמד וכראוי. - השעור שהוא מחיב לחזור אחר מים וכדי להתפלל בעשרה, כתוב בסימן י"ב סעיף ה' וסעיף ח עין שם - או"ח סימן סג פט צד רלג ובחיי"א:
ט > המהלך בדרך והגיע עת האכל ולא מצא מים, נתבאר בסימן מ' סעיף י"ד. ובסימן מ"ב סעיף י"ט נתבאר, שהאוכל פת, אסור לצאת ממקומו, עד שיברך ברכת המזון. ובסימן מ"ד סעיף ו' נתבאר, שצריך לברך מישב דוקא. ואמנם אם אכל בדרך כשהוא מהלך, מתר לברך ברכת- המזון גם כן כשהוא מהלך, מפני שאין דעתו מישבת עליו אם יצטרך להתעכב. אבל אם אכל מישב, גם ברכת- המזון צריך לברך מישב:
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה